על פרויקט הרחבת הגישה לארכיונים הממשלתיים

במסגרת פרויקט הרחבת הגישה לארכיונים הממשלתיים ממפה מכון עקבות את החסמים המקשים על גישה ציבורית לתיעוד השמור בארכיונים הממשלתיים, חוקר את הסיבות להיווצרותם של חסמים אלה ופועל להסרתם. בכך פועל מכון עקבות להרחיב את יכולתו של הציבור הרחב לממש את זכותו על פי חוק לעיין במסמכים השמורים בארכיונים הממשלתיים, מסמכים שהם רכוש הציבור.

עניין של גישה: חסמים לגישת הציבור לארכיונים הממשלתיים

לצד שמירה על החומרים המופקדים בו, עיקר תפקידו של ארכיון הוא הנגשת חומרים אלה לציבור. דו"ח עקבות "עניין של גישה", מסכם את ממצאיו של מחקר ממושך בדבר החסמים הקיימים בגישה לארכיונים הממשלתיים בישראל. הדו"ח מציג המלצות לשיפור הגישה לארכיונים הממשלתיים ולעמידתם בחובותיהם החוקיות.

עניין של גישה
(pdf) להורדת הדו"ח המלא

הדו"ח מראה כי בשל מדיניות הארכיונים הממשלתיים, רק שיעור מבוטל של החומרים השמורים בהם זמין לעיון הציבור: כ-1% בלבד מכלל החומר בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. ממצאי הדו"ח עוסקים, בין השאר, במניעת הציבור מעיון בחלק הארי מהתיעוד שתקופת הגבלת העיון עליו כבר חלפה; בהארכה שגרתית של מניעת העיון בחומרי ארכיון בלא סמכות חוקית; בהקצאת משאבים מצומצמת לחשיפת החומרים לעיון; באי הצגת קטלוגים מלאים בפני הציבור; בהתנהלות לא מנומקת ולא שקופה של הארכיונים בבקשות העיון; ובסגירותם לציבור, בניגוד לתקנות, של הארכיונים של ארגוני המודיעין שב"כ ומוסד.

המחקר עליו מתבסס הדו"ח כלל ראיונות עם משתמשים רבים בארכיונים, שיחות עם גנז המדינה ועם מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ובעלי תפקידים נוספים, התייעצויות עם מומחים בתחום, נתונים שהתקבלו ממשרד רה"מ וממשרד הביטחון במענה לבקשות לפי חוק חופש המידע, ועל מקורות נוספים, בהם פסיקת בית המשפט הנוגעת לעיון בחומרי ארכיון, דו"חות מבקר המדינה ומאמרים שונים.

הפרק הראשון בדו"ח מוקדש לסקירת הדין הרלוונטי: חוק הארכיונים, התקנות המסדירות את העיון בחומר הארכיוני, ועיקרי פסיקת בתי המשפט בנושא מהעשור האחרון. בשלושת הפרקים הבאים נסקר מצב הגישה לחומרים המצויים בארכיון המדינה, בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ובארכיונים של השב"כ והמוסד. הפרק החמישי והאחרון מתמקד בחשיבות התיעוד הממשלתי לצורך הגנה על זכויות האדם, ובוחן חסמים מיוחדים המקשים על העיון בחומרים הנוגעים לזכויות אדם בארכיונים הממשלתיים בישראל.

התמונה שחושף הדו"ח עגומה: הגורמים ששולטים בגישה לחומרי הארכיון עושים לעתים דין לעצמם ומתעלמים מהוראות החוק, כך שהארכיונים הממשלתיים בישראל אינם ממלאים את תפקידם להעמיד את התיעוד הממשלתי לעיון הציבור.

על הגישה לארכיון

ערכו ותפקידו של הארכיון, כמוסד המתעד את הפעולה האנושית-החברתית, מושתתים על הקשר בין הכרת העבר להכרת ההווה. הארכיונים הממשלתיים מכילים חומר שנוצר ונאסף בידי עובדי הציבור ונבחריו לטובת הציבור ובכספו. חומר זה נועד לשוב לידי בעליו – הציבור כולו – משהתקיימו התנאים הקבועים בחוק להסרת חיסויו.

יכולתו של הציבור ליהנות מגישה לארכיון ולעיין בחומריו היא מרכיב חיוני במימושה של הזכות לדעת – זכותו של כל אזרח במדינה דמוקרטית לקבל מידע בדבר התנהלות השלטון ופעילותו; בשל כך היא גם מרכיב חשוב ביכולת לממש את חופש הביטוי. גישה חופשית לארכיון הכרחית לקיומו של מחקר חופשי ובלתי תלוי, כמו גם בכדי לאפשר לחברה להכיר את מקורותיה ולפענח את המתרחש בה.

הגישה לארכיון חשובה גם לשם הגנה על זכויות האדם: עיון בתיעוד שנוגע לפגיעה בזכויות האדם הוא חלק ממנגנון הדין וחשבון שחבה הרשות לציבור על פעולתה, הוא עשוי לסייע בפיצויים של מי שנפגעו מהפרת זכויותיהם ולרסן הפרות עתידיות של זכויות אדם.

חוק הארכיונים ותקנותיו

זכות הגישה של הציבור לחומר הארכיוני נקבעה בחוק הישראלי עוד בשנת 1955, במסגרת חוק הארכיונים. ב-1966 נקבעו לראשונה תקנות העיון בחומר הארכיוני, שהסדירו את הגישה לארכיונים הממשלתיים. קראו עוד

הפסיקה בדבר גישה לארכיון

הפסיקה העוסקת בגישה לחומרים ארכיוניים היא עדיין מעטה ומצומצמת. מרבית המשתמשים בארכיונים אינם פונים להליך משפטי כאשר נדחית בקשתם לעיין בחומר ארכיוני שביקשו, בין שהסיבה היא מחסור במשאבים, חוסר רצון להסתכסך עם מוסדות שהם תלויים בהם לביצוע עבודתם, או התמשכותם הטיפוסית של הליכים משפטיים לעומת הצורך המיידי יותר בחומרים. אולם כמה מהעתירות שהוגשו לבג"ץ בשנים האחרונות – בראשן פרשות גורנברג וידיעות אחרונות – היו הכוח שהביא לעדכונים חשובים בתקנות העיון בשנת 2010. קראו עוד

עקרונות בינלאומיים בדבר הגישה לארכיונים

בשנים האחרונות החלה קהילת הארכיונאים העולמית, לצדם של פעילי זכויות אדם ומשפטנים, לגבש עקרונות וקווים מנחים שנוגעים לגישה לארכיונים. מסמכי העקרונות נוסחו בעזרת מילונים מקצועיים, מסמכי מדיניות של גופים מדינתיים ובין-מדינתיים, ופסיקה של בתי דין לאומיים ובינלאומיים. קראו עוד