באמצע אפריל עלה לאוויר אתר האינטרנט המחודש של ארכיון המדינה, שנועד לאפשר לציבור לעיין בעותקים סרוקים של חומרים מארכיון המדינה. אלה חדשות מצוינות. ואולם, מהלך זה מלווה ומותנה בסגירת חדר הקריאה במבנה הארכיון בירושלים. הדבר יגרום לסגירתם לעיון של חומרים ארכיוניים חשובים שכיום פתוחים לעיון הציבור.
מרגע היוודע דבר הפסקת העיון בנייר (כשלושה שבועות בלבד לפני יישום המהלך), פועל מכון עקבות בשותפות עם קשת רחבה של אנשים וקבוצות שהארכיון חשוב להם לתקן את הטעות הקשה הזו. אנו פועלים לחידוש העיון בחומרי הנייר לצד מתן הגישה לחומרים באמצעות האינטרנט, ולקיום דיון ציבורי-מקצועי שישתף את ציבור המשתמשים בארכיון (1) בתהליך הדיגיטציה של חומריו.
ביתר פירוט: מה המצב ומה הבעיות?
בשלב זה עלו לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה כשני אחוזים מהחומרים המצויים בארכיון. בה בעת, השאלת תיקי המסמכים לעיון הופסקה לחלוטין. בהיעדר ערוץ לא-פומבי לעיון, רבים מהחומרים שהיו פתוחים לעיון הציבור עד היום (לאחר שנבדקו בידי הגורמים המוסמכים בארכיון שאישרו את חשיפתם), ייסגרו מחדש בשל רגישותם לפרסום פומבי. חומרים אחרים כלל לא ייחשפו לציבור מלכתחילה בשל היעדר ערוץ לא-פומבי להעמדתם לעיון.
ועוד: מכיוון שכל החומר הפתוח לעיון הופך להיות פרסום פומבי, הצנזורה הצבאית תעבור (וכבר עוברת) על כלל החומרים ומחליטה אילו מהם לחסות, לפי שיקוליה, נוסף על מנגנוני הבדיקה והחשיפה הקיימים. גם שיקולי הגנה על פרטיות וזכויות יוצרים עלולים לגרום לפגיעה בעיון בחומרי הארכיון.
כיוון שנמנע ערוץ לעיון בחומרי הארכיון פרט לפרסום באינטרנט, היכולת של הציבור לעיין בחומר ניזוקה ומוגבלת, בניגוד לרוח חוק הארכיון ותקנותיו. כפי שמעידים יותר מ-300 חוקרים וחוקרות שצירפו עד כה את חתימתם לדרישה להחזיר את העיון במסמכי הנייר, מצב הדברים מעלה חשש לפגיעה משמעותית במחקר בארכיון.
מדוע נסגר העיון בנייר, ומה צריך לקרות עכשיו?
לפי גנז המדינה, הפסקת העיון בנייר נובעת ממחסור במשאבי כוח אדם; לדבריו, עובדי המחסן הודיעו כי לא יוכלו לעמוד בהעברת תיקים הן לחדר הקריאה והן לעובדי הדיגיטציה. ואולם, כל מחסור במשאבים הוא תוצאה של מדיניות הקצאת משאבים. במצב הנוכחי, ההחלטה לעצור את משאבי העיון בנייר פוגעת קשות בתכלית הארכיון: העמדת התיעוד הממשלתי לעיון הציבור. הארכיון גם לא מוסר את היקף המשאבים החסרים – כמה תקנים, כמה כסף – הנדרשים כדי להפוך את ההחלטה.
בארכיונים לאומיים אחרים בעולם שמבצעים תהליכי דיגיטציה נרחבים לא נסגר חדר הקריאה ולא נחסם העיון בנייר. אצלנו בישראל, המהלך יוצא הדופן התבצע ללא הודעה מקדימה או פרסום רחב ובלי כל התייעצות עם הציבור, עם המשתמשים בשירותי הארכיון ואף עם איגוד הארכיונאים או מועצת הארכיונים העליונה.
לצד מאות החוקרות והחוקרים, גם האגודה לזכויות האזרח פנתה לגנז בדרישה להמשיך ולאפשר את העיון בחומרי הנייר; קריאתה של הקהילה האקדמית עודנה מתרחבת; ולצדה הולכים ונשמעים קולותיהם של יוצרים תיעודיים, עיתונאיות ועיתונאים, ואחרים. משתמשים בארכיון המדינה שמעוניינים לצרף את קולם לקריאה לחדש את העיון בחומרי הנייר לצד סריקת תיעוד והעלאתו לאתר האינטרנט של הארכיון ולשתף את ציבור המשתמשים בארכיון בדיון על הליך הדיגיטציה, מוזמנים לפנות אלינו באמצעות הטופס שבעמוד "צרו קשר" או בפנייה לכתובת המייל unclose.archive@gmail.com.
