איתור רכושם של נפקדים, הפעלת משת"פים ומיפוי מיליונרים: דו"ח פנימי מתאר את פעילותו של סניף מזרח ירושלים במנהל מקרקעי ישראל במהלך השנה הראשונה שלאחר הסיפוח.
כשנה לאחר תחילת פעילותו חיבר מנהל סניף ירושלים המזרחית של מינהל מקרקעי ישראל דו"ח המסכם את פעילות הסניף, ככל הנראה לקראת דיון פנימי בדבר עתידו. את העבודה בסניף תיאר המנהל ככזו שלא ניתן לבצע ב"צורה שגרתית". לדבריו, עבודה זו מחייבת מציאת "פתרונות מהירים וחד משמעיים", המצריכים הענקת סמכויות נרחבות לעובדי הסניף וביצוע פעולות שלא על פי "בירוקרטיה ואדמיניסטרציה רגילים".
חלקים נרחבים בדו"ח הפעילות משקפים את פעילות מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י, כיום רשות מקרקעי ישראל) לזיהוי ומיפוי נכסיהם של נפקדים: פלסטינים שעזבו את העיר במהלך המלחמה ובעקבותיה. עד למועד הכנת הדו"ח סקר הסניף כ-32% משטחה של מזרח ירושלים. מבנים, מגרשים ובתי עסק מופו בקפידה בכדי לאתר את אותם נכסים שבעליהם נחשבים "נפקדים" ועשויים לעבור לידי רשויות מדינת ישראל (לרקע למדיניות ישראל ביחס לרכוש נפקדים בירושלים עד 2010, ראו דו"ח עיר עמים, "נפקדים בעל כורחם"). בהקשר זה מציין מחבר הדו"ח כי בוצעה "עבודה מייגעת" של בדיקה – באמצעות משתפי פעולה – מי מבין אלפי בעלי המניות בחברות הציבוריות במזרח ירושלים נחשב ל"נפקד". המידע תועד בכרטסות הנפקדים שהוכנו בסניף. היקף המיטלטלין הפרטיים שנתפסו ונמצאו בידי הממשל תואר אף הוא בדו"ח: שוויים של אלה הוערך ב-200-150 אלף לירות (כ-1.1-1.5 מיליון ש"ח), והם יועדו, ככלל, להעברה למוסדות שונים ולמכרזים פנימיים או סגורים.
הדו"ח מציג גם ממצאים רבים על אודות המצב הכלכלי והדמוגרפי במזרח ירושלים בחודשים הראשונים לאחר יצירתה וסיפוחה לישראל. כך למשל, "סקר אמידות" שביצע המינהל אפיין כ-200 מיליונרים ו"חצאי מיליונרים" תושבי מזרח ירושלים. פרטיהם האישיים ופרטי רכושם נרשמו, והם מופו לפי ריכוזם הגיאוגרפי בעיר ולפי דתם.
הדו"ח מציין פרטים בדבר האדמות שמדינת ישראל הפקיעה במזרח ירושלים, וכן באשר למוסדות הממשלה הישראליים שנפתחו במזרח ירושלים. תופעה של "גלישת יהודים, דירות ועסקים לירושלים המזרחית" שתוארה בדו"ח, כללה באותה עת – יולי 1968 – ששה בנקים, שני משרדי יחסי ציבור ומשרד עורכי דין, לצד מוסדות רפואה ורווחה ובית קפה.
בסיכום המסמך ציין מנהל הסניף שורה ארוכה של משימות שניצבו עדיין בפני מינהל מקרקעי ישראל בפעילותו במזרח ירושלים: החל בביצוע סקר של הגבולות המדיניים של ירושלים בכדי לקבוע מדיניות לאזורי התפר, עבור בבדיקת "הסיבות האמיתיות לאי הרצון למכירת קרקעות ולהשכרת בתים ליהודים ומציאת דרכים לעקיפת המכשולים האובייקטיביים", וכלה במענה לשאלה אם חברה שבבעלותה 300 מקררים מסחריים עשויה להיות "חברה נפקדת".
