ניירת
  • כיבוש

    • תינוקות נטושים מסיני נמסרו לאימוץ בחו"ל

      תכתובת של משרד מבקר המדינה חושפת פרשה שבה מסרו רשויות הרווחה הישראליות, באופן לא חוקי, תינוקות מוסלמים נטושים מסיני לאימוץ בידי משפחות נוצריות בחו"ל. למסמכים

    • כלים מתאימים

      מחקר עקבות חושף נדבך חשוב, שעד כה לא היה ידוע, של פעילות ממשלת ישראל במסגרת מאמציה להדוף ביקורת על הפרות זכויות אדם שהיו חלק מהכיבוש כבר מראשיתו. המסמכים מתארים אירועים מהעשור הראשון לכיבוש, אולם באירועים אלה מהדהדת פרקטיקה שקיימת גם היום: מאמץ מניפולטיבי לערער את פעילותם של ארגוני זכויות האדם. למחקר

    • הנדון: שטחי אימונים בגדה המערבית

      חוות דעת משפטית שנכתבה ביולי 1967 בשם הפצ”ר דאז, מאיר שמגר, מורה כי אין לפנות אוכלוסיה אזרחית בשטחים עבור אימונים צבאיים. עקבות איתר את המסמך בארכיון צה”ל עבור תושבי מסאפר יאטה שעתרו לבג”ץ. למסמכים המלאים

    • הנדון: ניסיון ההתנחלות ביום 2.8.76

      דיווחו של היועץ המשפטי לממשלה על מאמציו הכושלים  להביא לאכיפת החוק על מתנחלי גוש אמונים, בערב אוגוסט אחד לפני ארבעים שנה. למסמכים המלאים

    • גוש עציון - פרסומת

      מזכר שכתב לשר החוץ ב-1969 סמנכ”ל משרד החוץ לענייני הסברה, אלישיב בן חורין, חושף כי ממשלת ישראל ידעה ששימוש באדמות שנתפסו “לצרכי ביטחון” עבור התנחלויות הוא אינו חוקי. למסמך המלא

    • הגירוש מפתחת רפיח: דו”ח ועדת החקירה

      פרשת גירושם של אלפי בדואים מאזור פתחת רפיח עמדה במרכזה של אחת העתירות המרכזיות שהוגשו לבג”ץ בשנותיו הראשונות של הכיבוש. דו”ח ועדת החקירה הצבאית, שנחשף רק לאחר התדיינות ממושכת בבג”ץ ושמתפרסם כאן במלואו, מראה שהגירוש נעשה לצרכי ההתנחלות הישראלית בשטחים ולא מטעמי הביטחון להם טענה המדינה בפני שופטי בג”ץ. למסמך המלא

    • כך נמחק הקו הירוק מהמפה

      על קירותיהן של כיתות בתי הספר במדינת ישראל תלויות מפות המדינה. לעתים מפות רשמיות ולעתים לא רשמיות. המשותף לכולן הוא העדרו של הקו הירוק המפריד בין שטחה הריבוני של מדינת ישראל לבין השטחים שכבשה ב-1967. היעדר זה הוא תוצאה של החלטות סודיות שקיבלה ממשלת ישראל חודשים אחדים לאחר תום המלחמה. מסמכי ההחלטה מוצגים כאן לראשונה. למסמכים המלאים

    • כשהיועמ"ש זמיר התבקש להכשיר את ההתנחלויות

       "אדוני ראש הממשלה, […] צר לי אם תמצא כי חוות הדעת אין בה כדי לסייע לממשלה במישור המדיני אך אין לי אלא להציג את המשפט כפי שהוא, לפי מיטב הבנתי ומצפוני." בנובמבר 1979 התבקש היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר לגבש פתרונות משפטיים להכשרת ההתנחלויות – הקיימות והעתידיות. את חוות הדעת והמכתב שנלווה לה איתרנו בארכיון המדינה; חברינו באתר שלטון החוק: בעקבות הסרט כתבו על המסמכים.

    • מסרבים לבוא לידי הסדר

      באוגוסט 1969 פנה מפקד הלשכה לתפקידים מיוחדים במשטרת נפת חדרה לשב”כ בבקשה לעצור שני אזרחים ישראלים במעצר מינהלי. השניים, גבר כבן 59 ובנו בן ה-23, התגוררו בחרבת שראייע (שריע), כפר קטן בוואדי ערה דרומית לאום אל-פחם וסמוך לקו הירוק. למסמכים המלאים

    • “הנדון: אמנת ג’נבה: פיצוץ בתים וגירושים”

      תיאודור מירון, היועץ המשפטי דאז של משרד החוץ, בחן ב-1968 את חוקיותן של מדיניות הריסת הבתים והגירוש של ישראל בשטחים. חוות הדעת המשפטית שחיבר סווגה "סודי ביותר" ונמצאה לפני חודשים אחדים בארכיון המדינה.  למסמכים המלאים

  • 1967/8: שנת הכיבוש הראשונה

    • עזה, יוני 67': המושל הצבאי מתאר גירוש קבוצתי לסיני

      במסמך זה מוצגת עדות מוקדמת לגירוש המוני של 110 פלסטינים שנלקחו מרצועת עזה ונעזבו לגורלם בחצי האי סיני, ולביצוע הריסת בתים עונשית ברצועת עזה, סמוך לאחר כיבושה ביוני 1967. העדות מובאת בזכרון דברים שכתבו אנשי משרד החוץ יעקב אבנון ואבנר ארזי, מפי מושל רצועת עזה סא"ל חיים גאון. למסמך

    • דיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יוני 1967-יוני 1968: התמלילים המלאים. חלק ג’

      במהלך השנה הראשונה שלאחר מלחמת ששת הימים דנו חברי ועדת החוץ והביטחון בינם לבין עצמם ועם מוזמנים שונים – שרי הממשלה, בכירי הצבא והמשטרה – בענייני היום ובשאלות אסטרטגיות. חלק ג’: תמלילי הישיבות במאי וביוני 1968. למסמכים המלאים

    • דיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יוני 1967-יוני 1968: התמלילים המלאים. חלק ב’

      במהלך השנה הראשונה שלאחר מלחמת ששת הימים דנו חברי ועדת החוץ והביטחון בינם לבין עצמם ועם מוזמנים שונים – שרי הממשלה, בכירי הצבא והמשטרה – בענייני היום ובשאלות אסטרטגיות. חלק ב’: תמלילי הישיבות מאוקטובר 1967 עד מאי 1968. למסמכים המלאים

    • דיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יוני 1967-יוני 1968: התמלילים המלאים. חלק א’

      במהלך השנה הראשונה שלאחר מלחמת ששת הימים דנו חברי ועדת החוץ והביטחון בינם לבין עצמם ועם מוזמנים שונים – שרי הממשלה, בכירי הצבא והמשטרה – בענייני היום ובשאלות אסטרטגיות. חלק א’: תמלילי הישיבות מיוני עד אוקטובר 1967. למסמכים המלאים

    • השם "הגדה המערבית"

      השטחים הכבושים, המנוהלים, המוחזקים או המשוחררים? הגדה המערבית, יהודה ושומרון או בכלל יהודה ואפרים? הכינוי שיש לתת לשטחים שנכבשו בידי צה”ל במלחמה היה נושא לדיון ער עוד בחודשי הכיבוש הראשונים. למסמכים המלאים

    • חוקרים את הכיבוש

      כבר במהלך השנה הראשונה לכיבוש ביצעו גורמי ממשל ישראלים שורה ארוכה של מחקרים וסקרים ביחס לשטחים, לאוכלוסייתם ולכלכלה שלהם. כותרות המחקרים והסקרים מספקות הצצה אל תחומי העניין של ממשלת ישראל בשטחים כבר בראשיתו של הכיבוש. שניים מהמחקרים מוגשים כאן אף הם. למסמכים המלאים

    • עתיד הגדה המערבית ורצועת עזה

      מסמך מדיניות מיולי 1967 מנתח יתרונותיהן וחסרונותיהן של שבע אפשרויות לעתיד הגדה והרצועה, החל מסיפוחן לישראל וכלה בהקמת מדינה  פלסטינית עצמאית. למסמך המלא

    • הנדון: דעות ומחשבות של תושבי הגדה לגבי העתיד

      כבר בימיו הראשונים של הכיבוש החלו גורמים ישראלים שונים (אנשי מודיעין, עיתונאים ואחרים) לשוחח עם מנהיגים פלסטינים בכדי ללמוד על עמדותיהם ביחס לעתיד הגדה המערבית. כחודש ימים מתחילת הכיבוש הכין סמנכ”ל משרד החוץ, שלמה הלל, דו”ח בן שלושה עמודים שסיכם את העמדות שהביעו בשיחות אלה “כמה מהמנהיגים החשובים ביותר”. למסמך המלא

    • הנדון: הגדה המערבית, הממלכה הירדנית, רצועת עזה: הצעה לפתרון ולמדיניות

      ב-4 ביולי 1967 מינה ראש הממשלה לוי אשכול “ועדה בין-משרדית מיוחדת למגעים מדיניים באזורי הכיבוש”, שנועדה  לקבוע ממצאים בדבר המצב בשטח ולנסח המלצות בנוגע למדיניות ישראל בשטחים הכבושים.  את עבודת הוועדה ריכז מנכ”ל משרד ראש הממשלה דאז, ד”ר יעקב הרצוג, וחבריה היו האלוף חיים הרצוג, דייב קמחי (המוסד), משה ששון ושאול בר חיים (משרד החוץ). ב-20 ביולי 1967 הגישה הוועדה את מסקנותיה והמלצותיה, במסמך מסכם בן שני עמודים ובשורת נספחים קצרים שבהם פורטו סקירות והצעות לארגון שלטונה של ישראל בגדה המערבית. למסמכים המלאים

    • דיון המטכ”ל על עתיד השטחים: שיחה ללא סיכום

      בשלהי 1967, כשלושה שבועות לאחר פגישת “סיעור המוחות” אצל ראש הממשלה אשכול, קיים הרמטכ”ל יצחק רבין דיון  במטה הכללי של צה”ל תחת הכותרת “הגבולות האפשריים של מדינת ישראל לאור צרכי הבטחון.” הדיון נפרש על-פני שתי ישיבות, כארבע שעות בסך-הכל, בהן שטחו חברי המטכ”ל את עמדותיהם והערכותיהם באשר למדיניות הרצויה לישראל ביחס לגבולותיה, ובפרט לגבי עתיד השטחים. למסמכים המלאים

    • סדר היום: החלפת דיעות בעניין השטחים המוחזקים

      ביום ג’, 5 בדצמבר 1967, כינס ראש הממשלה, לוי אשכול, התייעצות במשרדו שבירושלים עם שר הביטחון, משה דיין, הרמטכ”ל יצחק רבין וצמרת צה”ל. על סדר-היום: “החלפת-דעות בעניין השטחים המוחזקים.” למסמך המלא

    • “קיימת שאלת הערבים ושאלת היהודים”: דיון הממשלה בעתיד הגדה, 20.8.1967

      אחד הנושאים על סדר יומה של ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-20 באוגוסט 1967 היה מדיניות ישראל ביחס לגדה המערבית. ישיבת הממשלה באותו יום נחלקה לשניים: עיקר ישיבת אחר הצהריים הוקדש לדיון בדבר עתיד הגדה המערבית וההכרח לקבל החלטות בנושא זה. הפרוטוקול המלא של ישיבת אחה”צ מובא כאן. למסמך המלא

    • מדיניות הגירוש מהשטחים אושרה למרות אזהרת הפצ”ר שמדובר בהפרה של אמנת ג’נבה

      ב-20 בדצמבר 1967 גורש לירדן אברהים באקר, עורך דין מרמאללה.הדיווחים בכלי התקשורת על הגירוש הביאו לשיחת טלפון בין תיאודור מירון, היועץ המשפטי של משרד החוץ, לפרקליט הצבאי הראשי אל”מ מאיר שמגר. מירון התריע כי הגירוש הוא “הפרה חמורה” של סעיף 49(1) של אמנת ג’נבה הרביעית. במזכר שכתב למנכ”ל משרד החוץ על שיחתו עם הפצ”ר ציטט מירון את הסעיף במלואו, באנגלית. הוא היה מוטרד גם מסיבוכים מדיניים אפשריים כתוצאה מהפרסום הנרחב שקיבל הגירוש. שמגר השיב כי אמנם הזהיר את ועדת השרים לענייני ביטחון שגירוש של תושב פלסטיני מהשטחים שנכבשו הוא הפרה של אמנת ג’נבה אך זו החליטה לאשר את מדיניות הגירוש בכל זאת, בניגוד לחוות דעתו. למסמך המלא

    • “סדרי שלטון ומשפט בשטח הכבוש ברצועת עזה ובצפון סיני”

      מסמך בן 8 עמודים שכותרתו “סדרי שלטון ומשפט בשטח הכבוש ברצועת עזה ובצפון סיני” נכתב באוגוסט 1967 בידי נצ”מ י’ בן ארי, היועץ המשפטי למשטרת ישראל. המסמך, שנועד להכין את השוטרים לשירותם בשטחים שנכבשו לאחרונה, כולל הסברים תמציתיים בדבר דיני הכיבוש, מעמד השוטר בשטח הכבוש ומערכות המשפט ברצועת עזה ובצפון סיני. למסמך המלא

    • “יש צורך להזהיר בפני השימוש בביטויים מסויימים המצויינים באמנה”

      אחת הדוגמאות המוקדמות למאמץ לטשטש את מעמדם המשפטי של השטחים הכבושים באמצעות הימנעות משימוש במונח “כיבוש” מצויה במזכר ששלח יועצו המדיני של שר החוץ, מיכאל קומיי, אל סמנכ”ל המשרד ב-22 ביוני 1967. למסמך המלא

    • מברק קומיי ומירון: מדוע אנו נמנעים מהכרה בתחולת אמנת ג’נבה הרביעית על השטחים

      מברק בסיווג “סודי ביותר” שנשלח אל שגריר ישראל החדש באותה תקופה בארצות הברית, יצחק רבין, מציג בכנות נדירה את הסיבות הממשיות לכך שישראל נמנעה מלהכיר רשמית בתחולתה של אמנת ג’נבה הרביעית על השטחים שכבשה ב-1967. למסמך המלא

    • עונש מוות בשטחים: ניסוח המדיניות בישיבת ועדת התיאום

      השאלה “באיזו מידה ניתן ורצוי לתת פסקי דין מוות לחבלנים” היתה בין הנושאים שעלו לדיון בישיבתה של ועדת התיאום שהתכנסה במשרד הביטחון בסוף ספטמבר 1967. למסמך המלא

    • דו”ח התובע הצבאי בעזה ובצפון סיני, יולי-אוגוסט 1967

      שבועות מספר לאחר המלחמה התייצב עו”ד מ’ לשירות מילואים בפרקליטות הצבאית ונשלח לשמש תובע צבאי וסגן יועץ משפטי באזור רצועת עזה וצפון סיני. את מסקנותיו משירותו בן 7 השבועות סיכם בדו”ח ששלח לפרקליט הצבאי הראשי, אל”מ מאיר שמגר. למסמך המלא

    • סקירת הפצ”ר על הבעיות המשפטיות והשיפוטיות בשטחי הממשל הצבאי

      חודש אחד בדיוק לאחר פרוץ מלחמת ששת הימים סקר הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אל”מ מאיר שמגר בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את התמודדות מערכת המשפט הצבאית עם חובות הצבא שנובעים מכיבושן של הגדה המערבית, רצועת עזה, חצי האי סיני ורמת הגולן. למסמך המלא

  • עזה וסיני, 1956/7

    • מדינת ישראל ודיני הכיבוש: ההתחלה

      כך כמעט סיפחה ישראל בטעות את רצועת עזה וחצי האי סיני, ובהזדמנות זו התוודעה אל דיני הכיבוש במשפט הבינלאומי. למסמכים המלאים

    • מודיעין והתנגדות בתקופת הכיבוש הראשון של רצועת עזה

      זמן קצר לאחר כיבוש רצועת עזה בנובמבר 1956, החלו כוחות הביטחון של ישראל להתמודד עם התנגדות התושבים לשלטון החדש. המסמכים שלפנינו מאפשרים הצצה להיערכותם של גופי המודיעין הישראליים ברצועת עזה; הם מלמדים על פריסת גופי המודיעין והאכיפה ברצועה, על שיתוף הפעולה ביניהם וגם מעט על אופי פעולתם. מהמסמכים עולה גם תמונה של אופי ההתנגדות הפלסטינית לכוחות הצבא בתקופת הכיבוש הישראלי הראשון של הרצועה. למסמכים המלאים

    • דו”ח עזה. נובמבר 1956 – מרץ 1957

      ב-3 בנובמבר 1956 כבש צה”ל את רצועת עזה במסגרת מבצע קדש, וב-8 במרץ 1957 נסוג ממנה. בין לבין, קיים צה”ל ממשל צבאי שניהל את החיים האזרחיים ברצועה. סמוך לאחר הנסיגה הכין צה”ל דו”ח מקיף, בן 142 עמודים, לסיכום התקופה הראשונה של כיבוש צבאי ישראלי ברצועת עזה.  למסמך המלא