בשלהי 1967, כשלושה שבועות לאחר פגישת "סיעור המוחות" אצל ראש הממשלה אשכול, קיים הרמטכ"ל יצחק רבין דיון במטה הכללי של צה"ל תחת הכותרת "הגבולות האפשריים של מדינת ישראל לאור צרכי הבטחון". הדיון נפרש על-פני שתי ישיבות, כארבע שעות בסך-הכל, בהן שטחו חברי המטכ"ל את עמדותיהם והערכותיהם באשר למדיניות הרצויה לישראל ביחס לגבולותיה, ובפרט לגבי עתיד השטחים. 

בישיבה הראשונה נדון בין השאר עצם קיומו בפורום הצבאי של הדיון בעל המשמעות המדינית. הרמטכ"ל והאלוף ישעיהו גביש הדגישו כי מטרת הדיון היא להבהיר את עמדתו המקצועית של הצבא, מההיבט הבטחוני. האלוף אריאל שרון הציג עמדה שונה והערכה מפוכחת ביחס לעוצמת המעורבות הצבאית בדיון הפוליטי, ולמשמעות המדינית של שיקולי הבטחון: "[…] אני חושב שיש לנו כל הזכות המלאה לא רק להתבטא אלא גם להשפיע", אמר שרון, והמשיך: "מה שיכתיב למדינת ישראל הרבה זה עמדת צה"ל… אין להפריד היום בין הגישה הפוליטית והגישה הבטחונית הטהורה. מה שיכתיב את עמדת הממשלה זה מה אנו אומרים בנושא."

הפרוטוקולים של שני הדיונים צונזרו בכבדות על-ידי מערך החשיפה שפועל בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. רוב הטקסט נמחק, חלק מהדוברים הוסרו מהפרוטוקולים לחלוטין, ומדבריהם של אחרים נחשפו קטעים בודדים בלבד. מ-24 עמודי הדיון הראשון נותרו 12 עמודים, אף הם חלקיים מאד; מהדיון השני אושרו לפרסום רק דברי אלוף חיים בר לב וסיכומו של הרמטכ"ל רבין: "מאחר שתכלית הדיון היתה שיחה ללא סיכום, […] עצם החלפת הדיעות ודאי תרמה לכל אחד […]."

Close

דיון המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל,
27 בדצמבר 1967

דיון המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל,
31 בדצמבר 1967