מזכר מאת היועץ המשפטי של משרד החוץ תיאודור מירון מגלה: ועדת השרים לענייני ביטחון אישרה גירוש של אישים פוליטיים מהשטחים – למרות אזהרת הפצ"ר מאיר שמגר שהדבר נאסר באמנת ג'נבה הרביעית.
ב-20 בדצמבר 1967 גורש לירדן אברהים באקר, עורך דין מרמאללה. העיתון "דבר" דיווח שגורש כי "קרא ופעל לאי-שיתוף פעולה עם השלטונות". (1) הדיווחים בכלי התקשורת הביאו לשיחת טלפון בין תיאודור מירון, היועץ המשפטי של משרד החוץ, לפרקליט הצבאי הראשי אל"מ מאיר שמגר. מירון התריע כי הגירוש הוא "הפרה חמורה" של סעיף 49(1) של אמנת ג'נבה הרביעית. במזכר שכתב למנכ"ל משרד החוץ על שיחתו עם הפצ"ר ציטט מירון את הסעיף במלואו, באנגלית. הוא היה מוטרד גם מסיבוכים מדיניים אפשריים כתוצאה מהפרסום הנרחב שקיבל הגירוש. שמגר השיב כי אמנם הזהיר את ועדת השרים לענייני ביטחון שגירוש של תושב פלסטיני מהשטחים שנכבשו הוא הפרה של אמנת ג'נבה אך זו החליטה לאשר את מדיניות הגירוש בכל זאת, בניגוד לחוות דעתו.
גירושם לירדן של אישי ציבור פלסטינים בשל פעילותם הפוליטית החל שלושה חודשים קודם לכתיבת המזכר, ב-21 בספטמבר 1967. (2) הגירוש בוצע על בסיס תקנה 112 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945. עד ל-1992, אז הופסק השימוש השיטתי בגירוש, הגיע מספר המגורשים על בסיס תקנה 112 ל-1,522 איש לפחות. (3)
